הורדות:
תוכנות -
משחקים -
מוזיקה -
סרטונים -
סרטונים ויראליים חדש!!!,
שומרי מסך -
רקעים לשולחן עבודה.
|
קהילות: |
אזהרת שימוש: הסיפור הבא עלול לגרום לציניקנים להתחיל להאמין מחדש באנשים וביכולת לחוש אושר של אמת מעשית משהו טוב.
העיניים של אייל אדוארד, עובד טלדור שיזם והרים את פרויקט "צעד קדימה", נוצצות בזמן שהוא מצהיר ללא מבוכה: "האושר שהפרויקט הזה מביא לי הוא כל מה שאני צריך בחיים". הצהרה די מדהימה כשהיא באה מפי אדם צעיר (31), בעל משפחה שעוד נאבקת על התבססות כלכלית. כמו אי של תמימות אנכרוניסטית בעולם של הישגיות חומרית, אייל מדבר על סולם ערכים של נתינה ללא גבול, נתינה שלא על מנת לקבל פרס - למעט הפרס הגדול ביותר האפשרי, אושר טהור. "הפרויקט הזה התחיל בצעד קטן, כמעט ג'סטה אקראית, שאצל אחרים יכול היה לעבור בלי להשאיר עקבות. אבל עבורי זה היה ציון דרך בחיי, נקודת תפנית ששינתה את יעודי".
זה התחיל לפני חמש שנים. מכר של אייל, תומר שמו, סיפר לו על החיים מהצד השני של הפער הדיגיטלי. תומר, מחסנאי וותיק ומסור לעבודתו, נעקף בדרך למשרת מנהל המחסנים על ידי "טירון" חסר ניסיון, רק משום שהאחרון ידע להשתמש ב-PC ליישומים משרדיים רגילים. תומר נשאר למרגלות סולם הקידום המקצועי רק מחוסר כישורי PC שעבור רבים הם אלמנטריים. להשתמש ב-Word, ב-Outlook וב-Excel. "תומר, אני אלמד אותך איך להשתמש במחשב ובתוכנות", הייתה התגובה האינסטינקטיבית של אייל. "וכך התחיל המסע שלי אל האושר", הוא אומר ומתכוון לכל מילה.
תומר היה הראשון בסדרה של תלמידים - יותר נכון בפירמידה של לימוד שהתחילה להתפשט בראש העין, עיר מגוריו של אייל. מהר מאוד התפשטה השמועה על המורה בהתנדבות, על שיטת ההדרכה שהוא פיתח כדי לבנות גשר מעל הפער הדיגיטלי, על האהבה שהוא מקרין ועל התקווה שהוא נוטע באנשים שחשבו עד אז כי הם נשארו מאחור. וכך המיזם התפתח במהירות, מתלמידים בודדים לכיתות לימודי-ערב שמושכות אנשים ונשים מכל מגזרי החברה, צעירים וזקנים. בהתלהבותו הבלתי ניתנת לדיכוי אייל סחף חברים - להצטרף לפרויקט כמורים ומדריכים, גייס גופים ציבוריים ועיריות - לספק את הכיתות ואת הנגישות למחשבים, ואת הנהלת טלדור - לתמוך במיזם כבסיס לפעילות התנדבותית תחת הכותרת "טלדור בקהילה". "גם התמיכה הזאת התחילה בצעד קטן והפכה לבשורה גדולה", אומר אייל. "ביקשתי עזרה בשכפול חומר ההדרכה הייחודי שמשמש אותנו. הוא ייחודי משום שלאוכלוסיית התלמידים הזאת צריך לבנות עולם דימויים ומטפורות שונה לחלוטין ממה שמלמדים בבתי הספר הרגילים. צריך להכיר את התרבות בה הם חיים כדי להבין איך ללמד את האוכלוסייה שמהעבר השני של הפער הדיגיטלי. וההנהלה באה לקראתי ברצון ובהתלהבות. עינת וולף ממשאבי אנוש שמעה על הפרויקט, התלהבה והציתה את האש. שמעון כהן החליט לאמץ את הפרויקט ולבסס עליו את המיזם הגדול של "טלדור בקהילה". השמועה התפשטה ועוד עובדים בטלדור גילו את האושר המופלא של נתינה, את הסיפוק שבמגע ישיר עם אנשים אמיתיים שזקוקים להם. עם קשי-יום שרואים בלימוד השימוש במחשב נקודת זינוק חדשה לחיים בעלי עתיד.
עם קשישים ואמהות חד-הוריות, אתיופים ומובטלים, קבוצות שהתארגנו בכוחות עצמן או בעזרת השירותים החברתיים ומחלקות הרווחה העירוניות. קבוצות שהתארגנו בכוחות עצמן או בעזרת השירותים החברתיים ומחלקות הרווחה העירוניות.
אנשים כמו תומר, עבורם המחשב הוא מכשיר לקידום מקצועי, וסבתות שלומדות איך לשלוח email לנכד החייל. לא קשה למצוא את הנזקקים לעזרה, הם סביבכם בכל מקום. צריך רק לרצות לראות אותם, הם לא שקופים, להחליט לעזור - ולעשות את הצעד הראשון שיוצר מחויבות. ההמשך כבר יגיע כמו מעצמו. משום שכמאמר חז"ל, יותר משהעגל רוצה לינוק רוצה הפרה להניק. האנרגיות של נתינה הן כאלה, שאחרי שנפרצה חומת הניכור אי אפשר יותר לעמוד מהצד. זה הדלק החברתי האמיתי והמקור לאושר אישי.
ההיענות לקריאה של אייל, כאשר היא קיבלה תהודה במסגרת "טלדור בקהילה", היא מדהימה. שרון מלכיאן, מנהל קורסים למדריכי מחשב, שהיה מהראשונים להצטרף לפרויקט, מספר על עובדים מכל שדרות החברה שמצאו במסגרת זו את "האני החברתי" שלהם. "אני לא חדל מלהיות נפעם מהשינוי שההתנדבות יוצרת באנשים", הוא אומר. "רואים עליהם את רוממות הנפש וההתעלות שרק נתינה טהורה יכולה להעניק. אני גאה בטלדור על ההזדמנות שהיא נותנת לנו לבטא את הטוב והיפה בנפש האדם - וגאה בחברי לעבודה שמתגלים כאן בכל אנושיותם ואחריותם החברתית. אייל מתאר את החוויה שהוא עובר ב"מסע התענוגות של החיים", ואני מוסיף את האימפקט עלי: "מעיין הגאווה של חיים רוויי סיפוק".
<<<<<<<<<<<< סוף >>>>>>>>>>>>>>>