במעבר משנת הלימודים תשנ
פורסם: 12:00 - 11/2/2001 מאת: יפעת סער (4093)
במעבר משנת הלימודים תשנ"ח לתשנ"ט נשרו 21447 נערים מלימודים ומעבודה
יו"ר ועדת החינוך של מרכז השילטון המקומי, שמואל אבואב:
"אחת הסיבות: מחסור חמור בקציני ביקור סדיר במוסדות החינוך"
במעבר שנת הלימודים תשנ"ח לשנת הלימודים תשנ"ט נשרו מלימודים ומעבודה 21447 נערים.
הם היוו 7.8 אחוזים מכלל גילאי כיתות ט',י',י"א. מחזור הצפון היה האיזור ממנו נשרו מספר
הנערים הרב ביותר: 5447 נערים. הנשירה הרבה ביותר הייתה בקרב העולים החדשים. היא
היוותה 14 אחוזים מכלל הנערים שנשרו.
נתונים שנמסרו ע"י משרד החינוך:
מאיזור הצפון נשרו: 5447, עברו למוסד אחר: 7067, למדו בתשנ"ח ונשארו באותו מוסד: 41797 נערים.
מאיזור חיפה נשרו: 2889, עברו למוסד אחר: 7304, למדו בתשנ"ח ונשארו באותו מוסד: 29816 נערים.
פרופיל סוציולוגי של התלמידים הנושרים (באחוזים):
יהודים 6.5 אחוזים, ערבים 10.7 אחוזים, בנים 8.4 אחוזים, בנות 4.6 אחוזים, עולים חדשים 14.0 אחוזים,
אם התלמיד נשואה 5.6 אחוזים, אם התלמיד אינה נשואה 13.3 אחוזים, לאבי התלמיד 13 שנות
לימוד 4.3 אחוזים, לאבי התלמיד עד 8 שנות לימוד 9.9 אחוזים.
מי הוא הנער הנושר:
בן- 12 עד 18. בעל רגשות של ניכור חברתי, חוסר שייכות ודחייה עקב מצוקה חברתית, סביבתית או
לימודית. נער עולה חדש, הסובל מקשיי הסתגלות עקב עלייה ארצה, או בעל קשים עוד מרץ מוצאו.
בא מרקע של מצוקה כלכלית, תרבותית או חברתית. בן למשפחה שאינה מציבה בראש סדר העדיפויות
המשפחתי את ההשתייכות ואת ההצלחה במערכת החינוכית, ככלי ראשון למוביליות חברתית. חווה משבר
משפחתי חריף (גירושין, רקע עברייני במשפחה, אלימות, אלכוהוליזם, סמים). בא ממשפחה המזלזלת
בקיום חוק חינוך חובה.
הסכנה הנשקפת לנער שאינו לומד ו\או עובד:
שימוש בסמים, התפתות אחר עבריינים, הידרדרות אל עולם הפשע.
מתברר כי עם בני הנוער שנשרו מלימודים ומעבודה נמנים צעירים מן המגזר החרדי, אשר נפלטו
מה"כוללים" ומן הישיבות. בני הנוער החרדיים האלה מכונים "שבאבניקים". פורסם כי במהומות
האחרונות מיהרו ה"שבאבניקים" להגיב בפעולות תגמול על אלימות הפלשתינאים.
מיגזר נוסף שבו קיימת בעיית נשירה היא העלייה מאתיופיה. בשנת 95 נמצא כי ישנם כ- 700 נערים
בני 13 - 18, עולים מאתיופיה, המסתובבים ברחובות באפס מעשה.
יו"ר ועדת החינוך של מרכז השילטון המקומי, שמואל אבואב, תולה את הסיבה לנשירת התלמידים, בין
השאר במחסור חמור במספר קציני הביקור הסדיר (קב"ס) במוסדות החינוך. "אם לא יחוסל המחסור,
בל יתפלא איש אם יגדל מספר התלמידים שינשרו מן הלימודים", מרתיע אבואב.
בשנת הלימודים תש"ס חסרו במערכת החינוך כ- 69 אחוזים ממשרות קציני הביקור הסדיר
(מכלל 781 המישרות על פי התקן, רק 244 מהן היו מאויישות - מחסור של 537 מישרות).
תפקידו של הקב"ס לעקוב אחרי תלמידים הנמצאים בסכנת נשירה, הן מהלימודים והן מהעבודה, על
מנת להפעיל גופים נוספים כדי למנוע את הנשירה.
לדברי אבואב, עלות קצין ביקור סדיר מתחיל לשנה היא 69320 שקלים, כאשר משרד החינוך משתתף
ב- 51991 שקלים - השתתפות של 75 אחוזים מעלות העסקת הקב"ס על מנת להשלים את התקנים
החסרים, דרושה תוספת של תקציב של 37.2 מיליון שקלים.
יו"ר ועדת החינוך של בשילטון המקומי: "נער שנשר מלימודים או מעבודה, חשוף, כאמור, לסכנת
הידרדרות אל הפשע. לכשייחצה את הקווים, הנזק שיגרום לכלכלת המדינה רב עשרות מונים מן
ההשקעה הדרושה כיום כדי לימנוע נשירתו, באמצעות פעולתם של הקב"סים".
דרכים להתמודדות עם בעיית הנשירה:
גיוון מיסגרות לימוד ופתיחת בתי ספר המשלבים לימודים עם עבודה. העמקת הקשר בין התלמידים
ומשפחותייהם עם העובדים הסוציאליים, עם היועצים החינוכיים, עם הפסיכולוגים ברשוחיות המקומיות
ועם עובדי נוער. הרחבת יחידות לקידום נוער ויחידות המטפלות בנערות שבמצוקה. הרחבת פרוייקט
חונכות אישית לגילאי אטיבת הביניים והחטיבה העליונה. הקמת מערל שיעורי עזר למניעת נשירה בגלל
קשיי לימוד, כולל שילוב מורים, סטודנטים, מורות חיילות ומורים גמלאים. הרחבת מועדוניות למניעת
נשירה לפעילות בשעות אחר הצהריים והערב. מינוי מורים בעלי כישורים להתמודד עם אוכלוסיה קשה